הרמת סינוס

הרמת סינוס

כדי שהשתלת שיניים תהיה מדויקת, יציבה ותשרת אתכם לאורך זמן, חשוב מאד להקפיד על מיקום החדרת השתלים. במקרים מסוימים, קיימת בעייתיות במציאת מקום מתאים בגלל מבנה חלל הפה והלסתות. כדי לפתור את הבעיה, קיימות מספר שיטות מתקדמות שמאפשרות בו זמנית לבנות שתילם יציבים וגם לשמור על שלמות של חלל הפה. אחת השיטות האלה היא הרמת סינוס.

מהי הרמת סינוס?

כשאנחנו רוצים לתלות תמונה על הקיר, אנחנו צריכים להחדיר לתוכו את הדיבל, ולכן חשוב מאד שהקיר יהיה מספיק עבה כדי שהדיבל לא יחורר אותו מהצד השני. בדיוק אותו מצב נדרך במקרים של השתלת שיניים – חייבים כמות עצם מספקת, כדי שלאחר ההחדרה השתל יהיה יציב. הבעיה מתחילה כשמדובר על החלק העליון של הפה, באזור האחורי, שם שכבת העצם דקה ומעליה יש חלל אוויר, לכן לפני ביצוע השתל חשוב לעבות את העצם לתוך חלל הסינוס. אם לא מבצעים את העיבוי, שתל ארוך שמוחדר לעצם דקה, עלול לצאת לתוך חלל הסינוס ולגרום לו נזק. עיבוי העצם הזה נקרא הרמת סינוס.

שיטות שונות להרמת סינוס

הבחירה בשיטה מסוימת להרמת סינוס תלויה בנתונים הקיימים:

  • הרמת סינוס פתוחה – מתבצעת במקרה שכמות העצם שנותרה דקה מ-5 מ”מ. במקרה זה נפתח חלון מצד חלל הסינוס, לאחר מכן הרירית של הסינוס מורמת ומתחתי מוזרמת אבקת עצם כתושה, לרוב ממקור בקר.
  • הרמת סינוס סגורה – מתבצעת במקרה שכמות העצם שנותרה עבה יותר מ-5 מ”מ. הרופא מבצע קדח קטן מתחת לרצפת הסינוס, שבהמשך ישמש להחדרת השתל. דרך הקדח דוחפים למעלה את רירית הסינוס וממלאים את החלל בגרגרי עצם כתושה.
  • הרמת סינוס על ידי שתל מיוחד

גרגרי העצם הופכים לעצם טבעית תוך 6 עד 8 חודשים, אז העובי יהיה מספיק כדי להחדיר אליו את השתל.

כדי לבצע הרמת סינוס ניתן להשתמש בכלי עבודה שונים – הדרך הידנית הקלאסית, הרמת סינוס עם בלון, הרמת סינוס עם מקדח נוירו-כירורגי ועוד. ההחלטה לגבי דרך פעולה מתקבלת בהתאם למצבו והצרכים של המטופל ובהתאם ליכולת שלנו לספק את התוצאה הטובה ביותר על ידי החומרים האיכותיים ביותר.

החדרת שתלים אחרי הרמת הסינוס

בהרמת סינוס סגורה מחדירים את השתל פנימה באותו מהלך. אם מדובר בהרמת סינוס פתוחה, בדרך כלל מומלץ להמתין עד לאיחוי העצם המלא, בין שישה לשמונה חודשים, להחדיר שתלים ואז לחכות עוד כחצי שנה לקליטתם. בשני המקרים בניית תותבות או כתרים ניתן להתקין רק אחרי קליטת השתלים ולא לפני. במקרים מסוימים אנחנו משתדלים במרפאה לבצע השתלות שיניים יחד עם הרמת סינוס פתוחה וכך לקצר את המשך ההמתנה לחצי שנה בלבד, אך זה משתנה ממטופ ומטופל. נוכל לבדוק זאת על ידי ביצוע CT במרפאה שלנו כבר במהלך פגישת ייעוץ.

בשנים האחרונות יש שימוש במקדח מיוחד, בעל מבנה ייחודי הוא מסתובב הפוך והוא דוחס את העצם לצדדים . בפועל הוא מצופף את העצם ומחזק אותה . כך אנחנו מקבלים יציבות שתל גבוהה מאוד. ושוב תהליך החלמה מהיר יותר ונעים יותר .

המדהים הוא שע”י השיטה הזו ניתן אף להרים את הסינוס בצורה לא פולשנית ולהימנע מהחשש שיש היום למטופלים רבים מהרמה פתוחה וטראומטית.

צפו בסרטון הדמיה של השיטה:

סיבוכים וסיכונים בהרמת סינוס

פעמים רבות נשים ששוקלים לבצע השתלת שיניים נרתעים מביצוע הרמת סינוס. פעם היה באמת מדובר בהליך כירורגי מורכב שנמשך מעל שעתיים עם תופעות לוואי כמו כאב, נפיחות ודימומים. היום ניתן לבצע את הרמת הסינוס בדרכים הרבה יותר יעילות, תוך שלושת רבעי שעה בלבד, ללא כאב, נפיחות או חוסר נוחות מיוחדת. הסיכונים יורדים באופן משמעותי עקב השימוש במרפאה שלנו במיקרוסקופ כירורגי בהנחייה ממוחשבת ובשתלים מיוחדים המרימים את הסינוס.

נכון להיום, סיכויי ההצלחה של הרמת סינוסים, בהתאם למחקרים קליניים מגיעים ל-90%. עם זאת, חשוב להבין שקיים גם סיכוי קטן להופעות התפתחויות הבאות:

  • עצם חדשה לא נקלטת, מה שדורש לחזור על הטיפול
  • רירית הסינוס נפגעת במהלך הטיפול. במקרים מסוימים ניתן לתקן את הקרע, אך במקרים מסוימים, כשאין אפשרות כזו, יש להמתין כשלושה חודשים לריפוי הטבעי של הרירית ורק אז לבצע את הרמת הסינוס מחדש
  • זיהום בסינוס – מצב רפואי שמגיב בדרך כלל מצוין לאנטיביוטיקה, אך אם קיים זיהום כרוני (סיבוך נדיר יחסית), יש לפנות לרופא אא”ג לניקוי הסינוס.
דילוג לתוכן